כבסוגיות רבות ומגוונות, גם לשאלה מיהו המועמד האמריקאי לנשיאות "הטוב ביותר לישראל", יש תשובות רבות ומגוונות. ראשית, תלוי את מי שואלים: את היהודים הישראלים או את היהודים האמריקאים. שנית, את אילו יהודים-ישראלים ואילו יהודים-אמריקאים שואלים. שלישית, מתי שואלים, בזמן מערכת הבחירות לנשיאות או למחרת כניסתו של הזוכה לבית הלבן. סקרי דעת קהל מראים שמועמד שזוכה לאהדה בקרב רוב חברי הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל אינו נהנה בהכרח מאהדת הקהל היהודי בישראל. כך למשל הנשיא הנוכחי, ברק אובמה, זכה בשתי מערכות בחירות בקולותיהם של יותר משני שליש המצביעים היהודים. לעומת זאת, אילו היה הדבר תלוי באזרחי ישראל, גבר שחור ששמו האמצעי חוסיין היה נכנס לבית הלבן רק בסיור מודרך לתיירים.
הפער הזה נעוץ בעיקר בסדר היום השונה של שתי הקהילות. היהודים האמריקאים (אם תרצו, האמריקאים היהודים), כמו מיעוטים אחרים, נוטים באופן מסורתי לתמוך במועמדים דמוקרטיים, שדוגלים בערכים ליברליים-פלורליסטיים. השיקול של יחסו של המועמד לישראל מזדנב אצל הבוחר היהודי אחרי נושאים שמעסיקים את כלל בני המעמד הבינוני–גבוה: כלכלה, רווחה, חינוך, הפלות ותפילות בבתי הספר. לעומת זאת, כשהישראלים שואלים אם מועמד או מועמדת לנשיאות "טובים ליהודים", הם מתכוונים ליהודים-ישראלים. השתייכותו המפלגתית של אובמה לא העלתה ולא הורידה את הפופולריות שלו בקרב אזרחי ישראל. בעיני רוב הישראלים, אותו רוב שתומך בשלטון הימין המתנחלי, "נשיא טוב" הוא נשיא אמריקאי שאינו מאתגר שלטון ישראלי זה. מהצד שני של המפה הפוליטית, השמאלי, אפשר למצוא רבים שכמהים לנשיא שיאלץ את ישראל לסגור את מפעל ההתנחלויות ולצאת מהשטחים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מתרגש משפע ההבטחות של המועמדים לנשיאות ומדברי החנופה שהם ממטירים עליו. נופת הצופים שהמועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון שפכה עליו ועל ישראל במאמר שפרסמה בשבועון היהודי-אמריקאי הותיק "פורוורד" ב-4 בנובמבר, לא הפכה אותה ליקירת ירושלים. בלשכת ראש הממשלה זוכרים את נאום הנזיפה של שרת החוץ קלינטון מאפריל 2010. היא אמרה אז שנתניהו "חייב להוכיח את כנותו ולקדם את תהליך השלום", שאין די בהקלות התנועה לפלסטינים שאישרה ממשלת ישראל, ושיש להתחשב בצרכים ההומניטריים של תושבי רצועת עזה ולהפסיק את הבנייה בהתנחלויות. בירושלים לא ישכחו גם את הראיון שקלינטון העניקה לרשת סי-אן-אן ביולי 2014, בו אמרה כי מדיניות ההתנחלויות של הממשלה היא הטענה החמורה ביותר שלה נגד ישראל.
בהשאלה מדבריו של דוד בן גוריון, לנתניהו לא איכפת מה אומרים הגויים, או יהודים דוגמת המתמודד הדמוקרטי ברני סנדרס. בראיון ל"רולינג סטון" בחודש שעבר הוא העז לגנות את שימוש היתר בכוח, כדבריו, במבצע צוק איתן. לראש הממשלה אכפת מה הנשיא הבא יעשה. נתניהו שרד את כל נאומיו של אובמה ואת הנזיפות של ג'ון קרי. הם דיברו, והוא בנה עוד שכונה בגדה המערבית. הנשיא היחיד שלא הסתפק בדיבורים והשתמש בלחץ כלכלי (איום באי מתן ערבויות להלוואה למימון קליטת העולים מבריה"מ לשעבר), ג'ורג' בוש האב, היה דוקא איש המפלגה הרפובליקאית. נתניהו היה סגן שר החוץ כשיצחק שמיר דחה את דרישתו של בוש להקפיא את ההתנחלויות. ישראל הפסידה את הערבויות והליכוד הפסיד את השלטון.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
