מישל עאון, מנהיג התנועה הפטריוטית החופשית ונשיאה החדש של לבנון, הצליח לעשות את מה שנתפס בעיני רבים כמשימה בלתי-אפשרית ממש עד לרגע שבו זה קרה - נכונות מצד חיזבאללה להשלים עם ממשלה חדשה בראשותו של סעד אל-חרירי.
כפי שציינו בטור הזה בשבוע שעבר, חזרתו של אל-חרירי כראש ממשלה מסמנת שינוי לטובה במצבו הפוליטי העגום. לאל-חרירי יש עכשיו סיכוי למתג מחדש את מפלגת זרם העתיד ואת מחנה 14 במרץ, ולהתרחק במידת מה מחסותה המכבידה של סעודיה. זאת בתקווה שיצליח להקים ממשלה שתתגבר על השיתוק הסיעתי, ותציע חזון ואג'נדה שעונים על צרכיו של העם הלבנוני.
הצלחתו של אל-חרירי תלויה בסופו של דבר בעאון. אל-חרירי קיבל ב-3 בנובמבר 110 קולות מתוך 127 חברי הפרלמנט של לבנון, אבל ההצבעה נערכה רק בזכות אישורו של מזכ"ל החיזבאללה חסן נסראללה. והאישור התקבל רק בזכות כישוריו הדיפלומטיים של עאון. על אף ההתנגדות של חיזבאללה לאל-חרירי אמר נסראללה ב-4 בנובמבר, יום לאחר ההצבעה, שהוא "פעל לקידום המינוי". לדבריו, "אנחנו לא הצד שנושא ונותן. רק דובר [הפרלמנט נביה] ברי רשאי לשאת ולתת בשמנו להקמת ממשלה חדשה". ברי, ראש מפלגת אמל השיעית, היה המכשול העיקרי לעסקה בין עאון לאל-חרירי, אך העניק את תמיכתו לאחר שנפגש עם עאון ביום ההצבעה בפרלמנט על מינויו של אל-חרירי.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.