מקסים סוחוב כותב בעקבות ביקורו השבוע במוסקבה של מזכיר המדינה האמריקאי, רקס טילרסון: "ברוסיה עדיין פוסלים את האפשרות של החלפת נשיא סוריה בשאר אל-אסד. גם לברוב וגם פוטין ודאי לא יאמרו זאת לטילרסון בפה מלא, ועם זאת הם מצפים ממנו להבין שרוסיה השקיעה בסוריה משאבים רבים, צבאית ופוליטית גם יחד, ועל כן מחויבותה העיקרית של מוסקבה אינה לעתידו של אסד, אלא לעיקרון, לעוצמה וליוקרה של המשך שימור מעמדה באזור. משום כך, כל ניסיון לשנות את עמדתה של מוסקבה צריך לכלול גם מנגנון שיציל את כבודה, כדי שהקרמלין יוכל לשווק זאת לעולם כניצחון של הרוסים, כמו גם 'כהחלטה שהתקבלה לטובת האינטרס הרוסי' מבית".
בטור הזה צפינו בשבוע שעבר שלא יחול שינוי מהותי בעמדתה של רוסיה כלפי סוריה, וכך כתבנו: "פוטין העניק עדיפות עליונה לכינונה מחדש של רוסיה כמעצמה אזורית במזרח התיכון. תמיכתו במשטר הסורי שיפרה את המוניטין שלו כבן ברית אמין, והוא ודאי לא ירצה לאבד את שמו הטוב. פוטין הפנים את הלקחים מ-2011, אז נענתה ממשלתו להחלטת האו"ם שאישרה התערבות צבאית בלוב - מהלך שהוביל להדחתו של הרודן הלובי מועמר קדאפי".
סוחוב מוסיף וכותב: "עד כה, החזון האמריקאי היה לשכנע את הרוסים להצטרף אליהם, ולהציע להם הזדמנות 'לגלם תפקיד קונסטרוקטיבי בפתרון המשבר ההומניטרי והפוליטי במזרח התיכון'. אלא שהחזון הזה מחמיץ נקודה מהותית בפסיכולוגיה הפוליטית של רוסיה: בקרמלין מאמינים שרוסיה היא כבר שחקנית קונסטרוקטיבית, שפועלת לסיכול הכוחות ההרסניים ששחררה ארה"ב באזור. והאמונה הזאת - גם אם היא לא ערבה לאוזני כולם - אינה מופרכת לגמרי. רבות ממדינות האזור מתייחסות אל רוסיה בדיוק כך, גם אם הן עושות זאת מסיבות פוליטיות גרידא".
דבריו של טילרסון, "מבחינתנו, חשוב שחילופי השלטון יהיו מסודרים - שאסד יוחלף בצורה מסודרת - וזאת כדי שאינטרסים מסוימים וקהל הבוחרים שהוא מייצג ירגישו שיש גם להם נציגות סביב שולחן המשא ומתן למציאת פתרון פוליטי", נתפסים במוסקבה כ"התפתחות חיובית", כך לדברי סוחוב, "כי זה פותח את האפשרות של חזרה לתהליך פוליטי שהושק כמה חודשים לפני מתקפת הגז והתקיפות מהאוויר".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
